תיסמונת דאון ורשלנות רפואית

תינוק עם תסמונת דאון – האם אפשר לתבוע על רשלנות רפואית?

תסמונת דאון היא הפרעה התפתחותית ומחלה חשוכת מרפא. אם מזהים את הבעיה במהלך ההריון, קיימים הורים רבים שבוחרים להפסיק את ההריון. אי אבחון או טיפול לקוי בזמן ההריון יכולים להיות עילות לתביעה. איך עושים את זה? כל המידע לפניכם.

לא פשוט להורים שרק נולד להם תינוק לקבל את הבשורה על כך שהתינוק שלהם, שכל כך ציפו לו, פחות ממושלם. אם נולד לכם תינוק שיש לו תסמונת דאון, יש דברים שחשוב שתדעו כדי לאפשר לו ולכם חיים נוחים קצת יותר.

לתסמונת דאון מספר תסמינים נפוצים, היא ניכרת בפני תווים ייחודיים, בעיות בראייה, פגמים מולדים בלב וכן פיגור, בעיות בריאות מגוונות וכן סכנה לסוכרת אוטואימונית. באופן כללי, תוחלת החיים של בעלי תסמונת דאון נמוכה יותר ויש מגוון מחלות נוספות שנושאי התסמונת סובלים מהן.

תסמונת דאון, שבעבר כונתה Mongolism והיום מקובל להגדיר כ-Down syndrome, היא ההפרעה הכרומוזומלית השכיחה ביותר והיא נפוצה כיום, בין היתר, לאור העובדה שנשים רבות בוחרות ללדת בגילאים מבוגרים יותר, שכן, הסיכוי ללדת עובר עם תסמונת דאון עולה ככל שהאם יותר מבוגרת, כאשר הסיכויים עולים דרמטית מעל לגיל 40.

 

אילו בדיקות נועדו לאתר תסמונת דאון?

כתבות רבות נכתבו על עולם ההריון הישראלי שרווי בבדיקות. היולדת הישראלית הממוצעת עוברת במהלך ההריון פי שתיים יותר בדיקות מהאמריקאית הממוצעת, וזאת עוד מבלי לציין מדינות פחות מתקדמות ובעלות גישה למשאבים רפואיים. בזכות העובדה שסל הבריאות בישראל מעניק לכל אישה הרה שלל בדיקות רפואיות לאורך ההריון, אפשר לזהות בעיות שונות, לרבות תסמונת דאון, במגוון הזדמנויות לאורך הבדיקות השונות של ההריון.

 

בדיקת אולטרסאונד – זיהוי ראשוני של תסמונת דאון

כבר בשלבים מוקדמים של ההריון מפנים את האישה ההרה לבדיקת שקיפות עורפית, זוהי בדיקת ההריון הסטנדרטית והנפוצה ביותר שמאפשרת לראות את העובר ולהבחין באבריו השונים. במהלך בדיקה זו אפשר לזהות אצל עוברים עם תסמונת דאון מום במחיצת הלב או מצג של חסימת התריסריון.

רופא שמזהה במהלך בדיקת האולטראסאונד את המומים האלו אמור להפנות את הנבדקת לבדיקות נוספות שיבחנו את הממצאים יותר לעומק. מדובר בבדיקות חודרניות, כאלו שמאפשרות לוודא בוודאות האם העובר נושא תסמונת דאון. יש לקחת בחשבון שקיים סיכון כלשהו בבדיקות האלו והן עלולות לפגוע בעובר או לסכן את ההריון, אבל הן נחשבות לחיוניות כדי לאתר את הבעיה.

קיימות מגוון בדיקות חודרניות שיכולות לסייע באיתור התסמונת: סיסי שיליה, דיקור מי שפיר, ודגימת דם מחבל הטבור של העובר.

במקביל לבדיקות החודרניות, קיימות בדיקות סקר ביוכימיות, הן אמנם לא מסכנות את העובר, אך לא מעניקות למשפחה תשובה וודאית לגבי מצבו של העובר ולכן רופאים רבים מזהירים שאין להסתמך על הבדיקות הללו.

 

אבחון שגוי של תסמונת דאון בזמן ההריון

רבים מתייחסים ללידת תינוק עם תסמונת דאון כ"הולדה בעוולה" – מונח זה מתייחס למקרים שבהם בעקבות רשלנות רפואית, לא גילו בעיה רפואית חמורה בעובר וכך נולד ילד שסובל מבעיות רפואיות קשות ביותר.

הטענה במקרים כאלו היא שהסבל של הילד כל כך משמעותי, עד כי טוב היה לילד, לו לא היה נולד כלל. הסיבה לכך היא שחייו מלאים בסבל או שהוא לא נהנה מהם בגלל כאבים עזים, נכות או מגבלות שהופכות אותו לסיעודי.

בכאלו סיטואציות, הורים רבים טוענים בבית המשפט שאם היו יודעים מראש על תסמונת הדאון, היו בוחרים להפסיק את ההריון ושההריון נמשך אך ורק משום שהבעיה לא אובחנה, כך שכל המשפחה חווה סבל נוראי ופגיעה עצומה באיכות החיים.

כדאי לדעת: גם זוגות שמגלים במהלך ההריון על כך שהעובר סובל מתסמונת דאון לא תמיד מחליטים לבצע הפלה. בהתאם למה שמפרט משרד הבריאות – ההחלטה לגבי גורל ההריון נתונה אך ורק בידי האישה בפרט ובני הזוג בכלל. במקרים רבים מחליטה האישה להפסיק את ההריון, אך ניתן לראות בישראל ובעולם עוד ועוד מקרים שבהם מתקבלת החלטה שונה ולמשפחה מצטרף תינוק עם תסמונת דאון; בישראל פועלת עמותת ית"ד – ילדי תסמונת דאון שתומכת במקרים כאלו.

 

תביעה על רשלנות רפואית בעקבות לידת תינוק עם תסמונת דאון

כאשר מגישים לבית המשפט תביעה על רשלנות רפואית, אחת השאלות שעולות פעם אחר פעם היא השאלה האם הנזק בלתי הפיך; כאשר אנחנו מדברים על תסמונת דאון אין צל של ספק, מדובר בבעיה בלתי הפיכה, כזו שגורמת לנזקים לילד וכן להוריו, שצריכים להתמודד עם הבעיה במשך שנים רבות.

החוק מגדיר שפיצוי במקרי רשלנות רפואית לא אמור לפצות רק על נזק כלכלי מובהק, אלא אף על נזקים נפשיים, כאלו שיותר קשה לכמת. בית המשפט מתייחס לנושאים רגישים ו"אפורים" כגון אובדן הנאות החיים, כאב, סבל וכן עוגמת נפש.

 

האם הרופא אחראי על כך שההורים בחרו לא לגשת לבדיקות?

כאמור, אפשר למנוע כיום תסמונת דאון רק על ידי מניעת לידה של תינוק הסובל ממנה; אפשר לזהות האם התינוק סובל מהתסמונת באמצעות אבחון בשלבים מוקדמים של ההריון.

קיימות מספר עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית במקרים של חוסר אבחון תסמונת דאון, באופן כללי על הרופאים לגלות תשומת לב למספר גורמים שעלולים להעלות את הסיכון לתסמונת:

  • תשומת לב למאפייני האישה ההרה: אם לאם קיים רקע של התסמונת במשפחה או שהיו לה הריונות בעייתיים בעבר, יש לבחון בדקדוק את המצאות התסמונת אצל העובר.
  • תשומת לב לממצאי הבדיקות: במקרים של תסמונת דאון, במהלך בדיקות שגרתיות כגון אולטרסאונד או סקירת מערכות, עולים ממצאים "חשודים" שאמורים לרמוז על הבעיה. גם סקר גנטי אמור להאיר נורת אזהרה, אם קיים סיכון מוגבר.

 

אם משום מה המשפחה בחרה לא ללכת לבדיקות הבסיסיות הממונות על ידי קופת החולים והאם לא פעלה בעקבות הנחיות רופא מעקב ההריון שלה ולא ניגשה לבדיקות, יהיה קשה לתבוע, שכן – כל אישה הרה מופנית לשלל בדיקות שאמורות לאתר, באופן תקין, תסמונת דאון.

משרד עו”ד סאמי אבו ורדה נחשב מהמשרדים המובילים והוותיקים בתחום רשלנות רפואית בהריון ולידה, תחום הדורש ניסיון רב והתמחות מיוחדת. המחלקה המקצועית לטיפול ברשלנות הרפואית, עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה בישראל. יחד, עורכי הדין שלנו מסייעים למשפחות רבות שנולד להן תינוק עם תסמונת דאון לקבל פיצוי הולם ולהחזיר את החיים למסלול יותר אופטימי ונוח.

דילוג לתוכן