עו”ד מחלות מקצוע

שתף ב-

מחלת מקצוע הינה מחלה שבה לקה עובד במהלך עבודתו. מרבית העובדים אינם מודעים לכך שמגיע להם כסף, מכיוון שאינם רואים את הקשר הקיים בין המחלה ובין תנאי עבודתם לכן, יש צורך בעורך דין מנוסה ובעל ניסיון בתחום מחלות מקצוע, שיודע בסיוע רופאים מומחים להצביע על הקשר שבין המחלה או הכאבים שמהם סובל העובד או העובדת לבין המקצוע שבו הם עוסקים.

לעו"ד אבו ורדה נסיון של מעל 30 שנות הצלחה בתביעות מחלות מקצוע! בכדי לברר מהן זכויותיכם התקשרו וקבעו שיחת או פגישת יעוץ ללא התחייבות 072-3971638.

מהי מחלת מקצוע?

מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה לעובד בשל תנאי עבודתו כגון: חשיפה לחומרים כימיים, חשיפה לרעש, חשיפה לרטט, חשיפה לשמש או חשיפה לקרינה וכדומה. לכך נוספה קטגוריה חדשה שנקראת מיקרו- טראומה. מחלת מקצוע היא תהליך ארוך המתפתח לאט ולפעמים עוברים שנים ארוכות בטרם תתגלה לעין הפגיעה הבריאותית בעובד, זאת, לעומת תאונת עבודה, המתרחשת בפתאומיות וגורמת לתוצאות מידיות.

מהם התנאים המצטברים שעל העובד להוכיח כדי לקבל גמלה?

המוסד לביטוח לאומי  מגדיר מחלת מקצוע  כ"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו".

מחלת מקצוע הינה מחלה בה לקה עובד במהלך עבודתו. מרבית העובדים אף אינם מודעים לכך שמגיע להם כסף, מכיוון שאינם רואים את הקשר בין המחלה ובין תנאי עבודתם המיוחדים. ישנם מקרים בהם אופי משלח היד עלולים ליצור מחלה מסוג כלשהו הנובעת מהעבודה.
מחלת מקצוע היא תהליך ארוך המתפתח לאט ולפעמים עוברים שנים ארוכות בטרם תתגלה לעין, הפגיעה הבריאותית בעובד, זאת, לעומת תאונת עבודה, המתרחשת בפתאומיות וגורמת לתוצאות מידיות.
חוק הביטוח לאומי מכיר ברשימה סגורה של מחלות מקצוע המונה כ-40 מחלות, ביניהם: טנטון, ירידה בשמיעה, סרטן עור, מחלת ריאות, פגיעות בשורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית), מחלות עור, מחלות פרקים, פריצות דיסק, מחלות נשימה, סרטן ריאות. כל מחלה שאינה מופיעה ברשימה לא תוכר כ"מחלת מקצוע".

הזכויות בביטוח לאומי למחלות מקצוע

הזכויות שמחלת מקצוע מקנה לעובד שנפגע, זהות לכל אחת מהצורות השונות של הפגיעה בעבודה:

  • מחלת מקצוע
  • מיקרו-טראומה
  • תאונה רגילה בעבודה.

רשימת מחלות המקצוע הקבועה בתקנות ביטוח לאומי היא רשימה סגורה שנקבעה עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת וכמעט ולא זכתה במשך יותר מ-70 שנה, לתיקונים או עדכונים משמעותיים לאור ההתפתחויות ברפואה. מסיבה זו, נוצר כיום מצב שבו קיימות מחלות מקצוע חדשות, שנובעות משינוי אופי ותנאי העבודה, אבל למרבה הצער מחלות אלו אינן מופיעות בתקנות הביטוח לאומי.
לכן, יותר מאשר בתביעות אחרות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, בתחום מחלות המקצוע יש צורך בעו"ד מחלות מקצוע מנוסה במיוחד ומנוסה בתחום זה.

רשימת מחלות מקצוע

להן כמה דוגמאות שעורך הדין סאמי אבו ורדה, בקיא במחלות מקצוע ובעל ניסיון רב בפסיקות שהשיג בנושא מול הביטוח הלאומי :

  • חשיפה לשמש שגורמת לסוגים שונים של סרטן עור.
  • חשיפה לחומרים כימיים שגורמת למחלות סרטן שונות.
  • חשיפה לקרינה הגורמת גם היא לסוגי סרטן שונים.
  • סרטן כתוצאה מחשיפה לחומרים מסרטנים.
  • הרעלת ארסן, כרום, עופרת, כספית, פלואור, מנגן, כספית, זרחן בריליאום, תליום, תחמוצת הפחמן, וכו’
  • חשיפה לרעש הגורמת לליקוי שמיעה וצפצופים באוזניים.
  • בעיות שלד ושרירים ומחלות נשימה כתוצאה מחשיפה לחומרים רעילים.
  • מחלות הנגרמות על ידי חשיפה  לנסורת עץ או פסולת עץ.
  • עבודה על ציוד רוטט הגורמת למחלות פרקים לחוליות עמוד שדרה.
  • עבודה בתנועות חוזרות ונשנות כגון הקלדה, הגורמת לפגיעה בשורשי כפות הידיים.
  • עבודה עם רטט בידיים הגורמת למחלת תסמונת התעלה הקרפלית ועוד.
  • מחלות מדבקות.
  • מחלה אלרגית של דרכי הנשימה.
  • פגיעות בשמיעה, נזק לאוזן הפנימית הנגרם ידי חשיפה לרעש, שהביא  לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור.

על מנת לזכות בהכרה של נפגע בעבודה עקב מחלת מקצוע, יש להוכיח את התקיימו כל שלושת התנאים: המחלה הינה אחת מן המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, המחלה פרצה בזמן בו היא הייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי התקנות ונדרש להוכיח כי מתקיים קשר סיבתי בין העבודה למחלת המקצוע עצמה.

איך מוכיחים את הקשר בין מחלה לתנאי וסביבת העבודה?

כדי שהביטוח לאומי יכיר בעובד כנפגע מחלת מקצוע, ויהיה זכאי לקצבאות ולפיצויים בהתאם לכללי הביטוח הלאומי, על הנפגע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין סוג העבודה והעיסוק שלו להתפרצות המחלה.
ישנם טפסים מיוחדים וכללים שנקבעו להגשת תביעת פגיעה במחלת מקצוע למוסד לביטוח לאומי. רק לאחר שוועדה רפואית של הביטוח לאומי תכיר בנפגע, יוכל לדרוש את הקצבה המגיעה לו. במקביל, אם יש לנפגע פוליסת ביטוח, המכסה אובדן כושר עבודה והכרה במחלות כגורם לאובדן, יוכל לתבוע את חברת הביטוח שלו.
עובד אשר נפגע בעבודה והוגדרה הפגיעה כ"מחלת מקצוע", גופנית או נפשית, זכאי הנפגע לדמי פגיעה מהביטוח לאומי עד 91 ימים בעבור אובדן כושר עבודה בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.
אם הוועדה הרפואית קבעה לנפגע מעבודה, נכות זמנית או קבועה, יהיה הנפגע זכאי למענק חד פעמי או לקצבה באם הנכות שנקבעה לו היתה 20% ומעלה.

על מנת שהעובד הסובל מפגיעה בשל מחלת מקצוע ויהיה זכאי לגמלה עליו להוכיח את הקיום המצטבר של התנאים הבאים:

  • המחלה ממנה סובל המבוטח מופיעה ברשימת מחלות מקצוע של הביטוח הלאומי.
  • המבוטח חלה שעה שהמחלה הופיעה ברשימה והייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי תקנות של הביטוח הלאומי.
  • המבוטח עסק בהליכי הייצור המפורטים ברשימה או בא במגע עם החומרים המפורטים בו.
  • מחלת המקצוע שהמבוטח חלה בה, הינה תוצאה ישירה של תנאי העבודה, סביבת העבודה.

הוכחת קשר סיבתי מובהק וישיר היא בדרך כלל משימה קשה המצריכה חוות דעת של אנשי מקצוע ומומחים היכולים להוכיח את וודאות הקשר. בין המומחים שיצטרך הנפגע להשתמש בשירותיהם אפשר למנות רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים תעסוקתיים.

הקושי בהוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה למקום העבודה נובע מהעובדה שחלק גדול מהמחלות אשר מוגדרות ברשימת הביטוח לאומי כמחלות מקצוע, יכולות בהחלט להיות תוצאה של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.
אם הנפגע בעזרת עורך דין הבקיא בתקנות וחוקי הביטוח לאומי ובעלו ניסיון מוכח בטיפול מוצלח בתביעות דומות – יכול להוכיח את הקשר המובהק בין מחלתו למקום עבודתו, יהיה זכאי הנפגע לפיצויים ולקצבאות שקבע החוק לנפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע.

חישוב דמי פגיעה מהביטוח הלאומי

דמי הפגיעה משולמים על פי אחוזי הנכות שנקבעים על ידי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

נכות לצמיתות בין0%- 8% – לא מזכה כלל במענק.

נכות שבין 9% -19% – מזכה במענק חד פעמי.

נכות של 20% ומעלה- מזכה בקצבה חודשית.

מענק חד פעמי מחושב לפי דרגת הנכות והשכר ברוטו שהיה במשך 3 חודשים לפני התאונה.

לדוגמא:  נכות 15% לצמיתות.

ממוצע שכר הברוטו בשלושה חודשים שלפני התאונה 10,000 ₪ המענק החד פעמי יהיה

10000 X 75% X 15% X 43 = 48.375 ₪

במקרה של נכות 20% לצמיתות X 75% X 20% = 1.500 10,000 ₪

כלומר תשלום קצבה חודשית נטו של 1,500 שקל לחודש לכל החיים.

במקרה של נכות 100% לצמיתות ₪ X 75% = 7.500  10,000₪

כלומר תשלום קצבה חודשית נטו של 7,500 שקל לחודש לכל החיים.

מהי מיקרו-טראומה?

תביעת מחלת מקצוע מוגשת על ידי עורך הדין לבתי הדין לעבודה, שם דנים בערעורים המוגשים על קביעת המוסד לביטוח לאומי לגבי הכרה במחלת מקצוע. בשנים האחרונות התפתחה פסיקה ענפה בתחום זה ונקבעה קטגוריה חדשה בשם: מיקרו-טראומה. הקטגוריה החדשה מחלת מקצוע מיקרוטראומה דומה למחלות מקצוע הידועות ובאה השלים את החסר כדי לתת פיצוי לאנשים שחלו במחלה עקב העבודה אך מחלתם אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שבתקנות.

הייחודיות של עו"ד בקיא במחלות מקצוע

השינויים בדרך החיים, בצד השינויים במקצועות העבודה ובתנאי העבודה, הפכו את נושא מחלות המקצוע והמיקרו-טרומה לנושא מאוד נפוץ ומורכב. הטיפול בכך דורש מעורך הדין ידע משפטי רב, ניסיון בהופעות בתי משפט מול המוסד לביטוח הלאומי, ידע רפואי נרחב וקשרים עם רופאים מומחים, שיכולים לתת חוות דעת רפואיות על מצבו של העובד ועל הרקע למחלות מהם הוא סובל.
עו"ד סאמי אבו ורדה, בעל ותק וניסיון רב בתביעות מחלות מקצוע מול הביטוח הלאומי, שבהופעותיו הרבות בבתי הדין לעבודה, זכה בתביעות רבות בתחום המיקרו- טראומה, מציין כי זהו תחום חדש יחסית, הדורש מומחיות רבה ובקיאות בפסיקות האחרונות.
מסיבה זו, ייצוג בתביעות הקשורות למחלות תעסוקה, חייב להיעשות על ידי עורך דין בקיא בתחום. עו"ד שיש לו ידע וקשרים רחבים בתחום המשפטי והרפואי, שכן בכל תביעה יש צורך בהצגת חוות דעת של מנוסה התומכת בטענות על מחלות המקצוע או המיקרו-טראומה.
משרד עורכי הדין סאמי אבו ורדה עובד עם מומחים רפואיים, המכירים היטב את דרכי התנהלות לביטוח לאומי. עוה"ד של המשרד יפעלו להשיג לך את הפיצוי הכספי המקסימלי באם יוכח שהמחלה שלך היא "מחלת מקצוע". עורכי הדין ממשרד סאמי אבו ורדה ילוו אותך בכל שלבי התביעה ביעוץ, הכוונה ובייצוג הולם.

נפגעת או חלית במחלה תעסוקתית? לעורך דין סאמי אבו ורדה ניסיון של מעל ל-20 שנה בטיפול בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי.

עו"ד סאמי אבו ורדה עובד עם מומחים רפואיים, המכירים היטב את דרכי התנהלות לביטוח לאומי. הוא יפעל להשיג לך את הפיצוי הכספי המקסימלי באם לקית במחלת מקצוע.

שאלות ותשובות בנושא מחלות מקצוע

תובעים את המוסד לביטוח הלאומי ופוליסות פרטיות במידה והן מכסות נזק שנגרם כתוצאה ממחלת מקצוע.

שכר הטרחה הוא 17% ומע"מ ועד שווי של 60 קצבאות.

מחלות שהחוק הכיר בהם כנגרמות כתוצאה מעיסוק בעבודה מסוימת.

ממלאים טופס ומגישים אותו לביטוח הלאומי (חובה להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בתחום) אם הביטוח הלאומי לא יקבל את התביעה אז מגישים באמצעות עורך הדין תביעה נגד הביטוח הלאומי לבית הדין האזורי לעבודה.

בהחלט בנסיבות מסוימות פגיעה צווארית יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה על דרך מחלת מקצוע או מיקרוטראומה .

בהתאם לנזק ולשכר של הנפגע.

למעט בענייני ליקוי שמיעה שבהם חובה להגיש את התביעה תוך שנה ממועד הנזק ולא יאוחר משנה ממועד הפסקת החשיפה לרעש בעבודה, בשאר המקרים אין הגבלה אך ככל שהתביעה מוגשת לאחר יותר משנה ממועד גילוי הנזק אז מתחילה התיישנות הדרגתית וככל שהתאריך רחוק
יותר המענק מצטמצם. התשלום הרטרואקטיבי בגין קצבאות כאשר התביעה מאושרת הוא עד שנה אחת לפני מועד הגשת התביעה לביטוח לאומי

מאמרים בנושא מחלות מקצוע

דילוג לתוכן