בתקופת ההיריון ובמהלכו עומדות לרשות האישה ההרה, במסגרת הרפואה הפרטית והציבורית, סדרת בדיקות רפואיות שנועדו, בין היתר, לעקוב אחר התפתחות העובר והתקדמות ההיריון .
הבדיקות הללו מיועדות לגילוי מומים עובריים קשים לרבות תסמונות גנטיות ו/או מחלות של היולדת היכולות להשפיע, במידה זו או אחרת, על התפתחות העובר והתקדמות ההיריון, כך שעם גילוי הממצאים החריגים תעמוד לרשות היולדת ובעלה ו/או בן זוגה האפשרות לשקול הפלה או הפסקת ההיריון.
תובענה בגין הולדה בעוולה עניינה טענה לרשלנות רפואית בעטייה נולד תינוק פגום שהיה עדיף להמיתו ברחם אמו מאשר להולידו במומיו. לרוב רשלנות זו מתבטאת באי הפניית היולדת לבדיקות גנטיות/סקר.
עילת התביעה של הולדה בעוולה הוכרה בישראל לראשונה לפני כ – 25 שנה בפרשת “זייצוב נגד כץ”, עת נקבע לראשונה פיצוי ליילוד על שנולד. בפרשה זו נחלקו השופטים בשאלת דרגת החומרה של המומים שניתן לקבוע לגביהם, כי מותו של היילוד עדיף מאשר להיוולד עמם, ומאז ועד יומנו זה טרם נקבע רף אחיד בהקשר זה. מה שכן בתי המשפט נוטים לרוב לאמץ גישה שמרנית לפיה יש לאשר עילת תביעה זו רק מקום ומדובר במומים קשים במיוחד המגבילים את תפקודו של היילוד באופן משמעותי.
משרדנו נחשב מהמשרדים המובילים והותיקים ביותר בתחום הרשלנות הרפואית בכלל ובתחום תביעות ההולדה בעוולה בפרט, תחום הדורש ניסיון רב והתמחות מיוחדת. במשרד מחלקה מקצועית ברשלנות הרפואית, העובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה בישראל, המלווים את מכלול פעילותה.