תאונת עבודה – עובד מסעדה התחשמל ממכונת קרח

במקום קוביות קרח קיבל מכת חשמל – עובד במסעדה תובע פיצויים על נזקים שנגרמו לו עקב שימוש במכונת קרח מקולקלת

מקום העבודה של כל אדם יכול להיות מסוכן. יש עבודות שהן מטבען מסוכנות יותר ויש כאלה שפחות.  בכל מקום עבודה חייבים להיות נהלים מסודרים הקובעים את דרכי הפעולה של העובד, שאת מפני שחובתו של כל מעביד לדאוג לשלומו של העובד אצלו ולמנוע ככל שניתן פגיעה בעבודה. העובד מצדו חייב להקפיד על הנהלים כחלק משגרת עבודתו. אולם במקרה שלא היו נהלים ברורים או שאירע תקלה שכתוצאה ממנה העובד נפגע. הוא זכאי להכרה מהמוסד לביטוח לאומי כ"נפגע עבודה" .

כאמור תאונות עבודה הן בתחום טיפולו של הביטוח לאומי. עובד שנפגע במהלך עבודתו זכאי לתשלום "דמי פגיעה" מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות מהעבודה והוצאות הטיפול הרפואי. לצד הפגיעות הפיזיות, ישנם גם פגיעות נפשיות שההתאוששות מהן דורשת זמן החלמה ממושך.

בחלק מהמקרים, הביטוח לאומי אינו ממהר להכיר באירוע כ"תאונת עבודה". לעתים, צריך לפנות לבית המשפט על מנת לקבל הכרה כתאונה בעבודה. לכן, יש חשיבות בבחירת עוה"ד  מומחה בתחום שמיצג את העובד מול המוסד לביטוח לאומי בהליך התביעה ואחר כך בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, שם נקבעים אחוזי הנכות מהתאונה.

במידה ונקבעו לו אחוזי נכות עקב הפגיעה הוא זכאי לפיצוי או לקצבה חודשית, בהתאם לגובה הנכות שנפסקה לו בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

במקרה אחד, פעולה פשוטה של הוצאת קרח ממכונת קרח, כמעט עלתה בחייו של עובד במסעדה שנפגע קשות ממכת חשמל ונותר נכה. לאחר שהביטוח הלאומי הכיר במקרה כ"תאונת עבודה", נקט העובד בצעד נוסף והגיש תביעה נגד בעלי המקום על נזקי גוף שנגרמו לו.

העובד  כבן 30, הגיש את התביעה לבית משפט השלום בחיפה, באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות נזקי גוף וביטוח לאומי. על פי התביעה המקרה אירע  כאשר במסגרת עבודתו ניגש העובד להוציא קרח והתחשמל. העובד איבד את הכרתו ופונה לבית החולים רמב"ם בחיפה. לאחר כמה ימים שוחרר והמשיך להיות במעקב רפואי.

לטענתו ,בעקבות האירוע החל לסבול ממצב נפשי לקוי וטופל אצל פסיכיאטר שנתן לו תרופות אבל "בלי הטבה של ממש".

העובד כאמור הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה והוא קיבל דמי פגיעה. ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי העניקו לו תחילה נכות זמנית של  60% , אחר כך נכות זמנית בשיעור של 40% ולבסוף נקבע לו נכות צמיתה בשיעור של 10% בשל ההפרעות במצבו הנפשי.

בחוות דעת רפואית שצורפה לתביעה קובע רופא מומחה נפשי כי נכותו של העובד הינה בשיעור של 20% . התביעה טוענת כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה, העובד נזקק לעזרה רבה מהזולת. ונגרמו לו הוצאות כספיות רבות גם עקב אי יכולתו לעבוד. את גובה הפיצוי השאירה התביעה בידי בית המשפט.

דילוג לתוכן