בית הדין לעבודה הכיר ב:
בעיית מרפקים של מהנדס כ"פגיעה בעבודה"
קיבל חוות דעת של מומחה שהעובד עסק הרבה בהקלדה שלא בשיטה עיוורת עם שני מרפקים על השולחן
העבודה מול המחשבים ובמכשירי הטלפון הסלולריים יצרה בעיות בריאותיות חדשות שלא היו מוכרות בעבר לפני עידן המחשב. בשנים האחרונות הוגשו תביעות רבות למוסד לביטוח הלאומי על ידי אנשים שנפגעו בכפות ידיהם עקב הקלדות ממושכות. תחילה היו אלה הקלדניות של בתי המשפט שעובדות שעות רבות בהקלדת פרוטוקלים, אחר כך נוספו אליהם עובדי הייטק ואחרים שבמהלך השנים פיתחו כאבים בפרקי הידיים עקב עבודת ההקלדה.
לאחר מאבקים משפטיים ממושכים, בהם לקח חלק גם עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות נזקי גוף וביטוח לאומי, הכיר המוסד לביטוח לאומי בבעיות של כאבי כף היד ולמי שסבל מ"תסמונת התעלה הקרפלית" כמי שנפגע בעבודה והוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי קבעו לנפגעים אחוזי נכות על פי גובה הפגיעה ובהתחשב במשך העבודה שנעשתה בהקלדה.
עכשיו, בפסק דין ראשוני, הכיר בית הדין לעבודה גם בבעיות מרפקים המכונה "תסמונת התעלה הקוביטלית" כ"פגיעה בעבודה", למרות שהמוסד לביטוח לאומי ניסה למנוע בכל דרך קבלת החלטה זו שיש לה השלכות רבות.
ההכרה באה בעקבות ערעור שהגיש מהנדס בחברת החשמל , באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות ביטוח לאומי , לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתו להכרה בבעיות המרפקים שלו כ"פגיעה בעבודה".
המהנדס בשנות ה-50 לחייו, שעבד שנים רבות בחברת החשמל, חמשה ימים בשבוע במשך 9 שעות בכל יום, כאשר 70% מעבודתו היתה עבודה משרדית שכללה גם הדפסות רבות. לאחר שסבל מכאבים בידיו ובמרפקיו פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכרה כמי שנפגע בעבודתו.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה ב"תסמנות התעלה הקרפלית", כפי שעשה בעבר גם לגבי המהנדס והוועדה הרפואית קבעה לו 14.5% נכות, אבל הביטוח הלאומי דחה את התביעה להכרה ב"תסמונת התעלה הקוביטלית" בטענה שאין זה סביר שכל זמן ההקלדה המרפקים היו מונחים על השולחן וכי אם המהנדס היה חש כאב היה "משנה את תנוחת ידיו".
בית הדין לעבודה, בראשות הנשיא, השופט אלכס קוגן, קיבל את חוות דעתו של מומחה שמינה ד"ר אהוד שרצר אשר ציין כי התובע לא השתמש בהקלדה עיוורת, אלא בהקלדה לא מקצועית, כשמרפקיו על השולחן והוא משתמש באצבעות 2 ו-3 ובכך יוצר לחץ על התעלה הקוביטלית.
לדברי המומחה, מדובר אומנם לא בלחץ גדול אבל כשהלחץ נמשך שעות "נוצרת פגיעה בסבירות של מעל 50%". לפיכך קבע השופט כי התביעה מתקבלת ודחה את בקשת הביטוח הלאומי למנות מומחה נוסף כשהוא מציין בין השאר כי "חוות דעתו של ד"ר אהוד שרצר הינה מפורטת ומנומקת". עוד קבע השופט " אינני מקבל את טענות ב"כ הנתבע לפיהן חוות דעתו של ד"ר אהוד שרצר אינה הגיונית או לוקה בחוסר סבירות שכן לפי שיטתו של ב"כ הנתבע אם זה היה המקרה אזי המוסד לביטוח לאומי היה מוצף בתביעות רבות כדוגמת תביעה זו".
בתגובה על פסק הדין ציין עו"ד סאמי אבו ורדה "מדובר בהחלטה חשובה הפותחת אפשרויות נוספות של תביעות על רקע בעיות שנוצרות עקב הקלדה ממושכת".