fbpx

תנועות ראש וצוואר של רתך להזזת הקסדה הוכרו כ”פגיעה בעבודה”

07 פבר 2020

התנועות חזרו על עצמן עשרות פעמים ביום * לאחר מאבק משפטי הכיר הביטוח הלאומי בנזק שנגרם לצווארו של הרתך על פי עיקרון המיקרו טראומה.

כל מי שראה רתך בעבודתו, יודע שהוא מזיז את ראשו מעלה ומטה בתנועה חדה וחזקה של פיתול הצוואר, כדי  להרים או להוריד את החלק של הקסדה המגן על פניו. תנועה זו, עמדה לדיון בבית הדין לעבודה שנדרש לפסוק: האם היא זו שגרמה לרתך לפריצת דיסק בצווארו?

המקרה התחיל כאשר הרתך כבן 60, שהועסק במשך כ-40 שנה, באחד המפעלים הגדולים באזור מפרץ חיפה, התלונן על כאבים קשים בצווארו ובבדיקה התברר שהוא סובל מפריצת דיסק בצוואר. העובד פנה למוסד לביטוח לאומי בדרישה להכיר בו כ”נפגע עבודה”, אולם תביעתו נדחתה בטענה שאין קשר בין עבודתו לפגיעה בצווארו.

באמצעות עו”ד סאמי אבו ורדה מחיפה, שמשרדו מתמחה בתביעות ביטוח לאומי ונזקי גוף,  הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה ובה נטען כי הרתך עבד כ-10 שעות ביממה, מרבית הזמן בריתוך כשהוא חובש קסדה שמשקלה כ-1 ק”ג, כאשר החלק הקדמי שלה סגור בשעה שהוא מרתך בפועל וביתר הזמן החלק פתוח.

“מאחר ופעולת הריתוך מבוצעת כאשר ידיו של הרתך אינן פנויות, פעולת הורדת החלק הקדמי של הקסדה מתבצעת על ידי תנועה חדה של צווארו, כאשר הוא מוריד את הצוואר בצורה חדה כלפי מטה”  טען עו”ד סאמי אבו ורדה בכתב התביעה .

כמו כן  נאמר בכתב התביעה כי  “לעתים פעולת הריתןך מתבצעת כשהרתך מביט למעלה ולפעמים  ראשו באלכסון ואז סגירת החלק הקדמי של הקסדה מתבצעת באותה זווית של

הראש”. לדברי הרתך הוא “מבצע ביום עבודה כ-70 עד 100 פעמים את תנועת סגירת הקסדה על פניו”. מאחר ופעולה זו של הרתך איננה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע של המוסד לביטוח לאומי, תבע עו”ד סאמי אבו מורדה להכיר בכך כפגיעה בעבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.

 

מה זה מיקרוטראומה? מדובר בפסיקה משפטית שקיבל בית הדין לעבודה כדי לענות על הצורך להכיר באנשים שנפגעו במהלך עבודתם ולא הוכרו על פי ההגדרה של תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

על פי פסיקת בית הדין לעבודה כדי שתהיה עילה לתביעה על פי עקרון  המיקרוטראומה צריך להוכיח שקיימות פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר  ובמהלך הזמן  ההצטברות של נזקים האלה גרמה לנזק ממשי שפגע בכושר עבודתו של העובד.

בתביעה של הרתך, בית הדין לעבודה מינה אורתופד מומחה  לבדוק את הנושא וזה כתב בין השאר בחוות דעתו כי אופי עבודתו של הרתך החמיר את מצבו בעמוד השדרה הצווארי בשל “תנועות חוזרות”.

בעקבות זאת, הודיע הביטוח הלאומי כי הוא מכיר בהפרעה הצוארית כ”פגיעה בעבודה” ושופטת בית הדין לעבודה בחיפה, אילת שומרוני- ברנשטיין נתנה לכך תוקף של פסק דין.

מאז ההכרה הזאת, היו פניות נוספות לביטוח הלאומי ולבית הדין לעבודה על מנת להכיר במקרים דומים של רתכים שעשו פעולה חוזרת ונשנית מאות פעמים במהלך השנים ונפגעו בצוואר, כמי שנפגעו במהלך עבודתם.

נגישות